יעלה רהיטי איכות (2008) בעי"מ נ' מימון

החלטה

המבקש הגיש התנגדות לביצוע המחאות שמסר למשיבה. בנוסף, הגיש בקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות, בטענה שהאזהרה לא נמסרה לכתובת מגוריו ולכן הגיעה לידי גרושתו.

הדיון בבקשת המבקש נקבעה ליום 21.06.2010, אולם המבקש לא התייצב לדיון בהתנגדותו ולפיכך נדחו בקשותיו.

בפני בקשתו של המבקש לבטל ההחלטה שניתנה בהעדר התייצבות, מן הטעם כי המבקש לא קיבל את ההזמנה לדיון. לעניין זה, טען המבקש כי המשיבה פתחה נגדו תיק הוצל"פ נוסף, שאף במסגרתו הגיש התנגדות, ונקבע לדיון ביום 12.12.2010. המבקש טען כי את ההזמנה לדיון זה קיבל, להבדיל מכך שלא קיבל את ההזמנה לדיון בתיק דנא.

לעניין סיכויי הצלחתו בהליך, טען המבקש כי יש לסלק על הסף את התביעה מחמת העדר סמכות מקומית, כי ההמחאה נשוא התביעה נמסרה בתנאי שלא תפרע וכי פרטי ההמחאה שונו באופן מהותי תוך זיוף חתימתו לצד השינויים.

טענת הגנה נוספת בפני המבקש והיא כי המשיבה אינה אוחזת כשורה, הן משום שהשטר אינו תקין ושלם על פי מראהו והן משום שאינה אוחזת בשטר כדין.

המשיבה מתנגדת באופן נחרץ לבקשת הביטול, שכן במעמד הדיון נבדקה הזמנת המבקש לדיון ונמצאה תקינה וזאת בטרם ניתנה החלטה בהעדרו, מה גם שבכותרת כתב ההתנגדות, ציין המבקש את הכתובת ברודצקי 9 רמת גן, שם נמסרה ההזמנה. ברם, ההזמנה הוחזרה מן הטעם כי לא נדרשה על ידי הנמען.

המשיבה טוענת עוד, כי ממילא אין למבקש סיכויי הגנה, בין היתר משום שמסר גירסאות שונות: תחילה טען שלא קיימת התחייבות על פי ההסכם ולאחר מכן טען לזיוף חתימתו.

עיינתי בטענות הצדדים.

ראשית, על המבקש לעבור את מכשול הבקשה לביטול ההחלטה. אם תתקבל בקשתו זו, יהא עליו לחצות את מחסום הבקשה להארכת המועד ולבסוף יהיה עליו להתמודד עם הדיון בהתנגדות גופה.

כלל הוא כי בעל הדין שניתנה החלטה בהעדרו, רשאי להגיש בקשה לביטולה ובלבד שיציין את הטעם למחדלו ואת סיכוייו בהליך.

בנוסף, רשאי המבקש לטעון לחובת ביטול ההחלטה מחמת הצדק, אם יצביע על פגם בהליך המצאת כתבי בי-דין.

במקרה שלפנינו, אין מחלוקת כי ההזמנה לדיון נשלחה למבקש לכתובת אשר מסר בהתנגדותו. היה עליו לדאוג לקבלת כתבי בי דין הנשלחים אליו לאותה כתובת, שכן משמסר בעצמו כתובת בהליך משפטי, הניח לפני בית המשפט עובדה כי הוא מתגורר בכתובת זו, ולמצער שם מענו לקבלת כתבי בי-דין.

המבקש טען, בתשובתו לתגובה, כי לא קיבל את ההזמנה ואף לא קיבל הודעה בדבר דואר רשום. לכן, נבצר ממנו להתייצב לדיון. גירסתו זו של המבקש היא עדות כבושה, שנטענה בשלב מאוחר, רק לאחר שהוצג בפניו כי ההזמנה נשלחה לכתובת שמסר, והוחזרה מהטעם שלא נדרשה.

המבקש לא צירף כל סימוכין לטענה כי רשות הדואר לא מסרה לו הודעה על דואר רשום. טענתו זו אף עומדת בסתירה לקבלת ההזמנה לדיון בהתנגדות הנוספת שהגיש, אותה קיבל ללא כל בעייה.

חזקה כי רשות הדואר האמונה על משלוח דברי דואר רשומים, פעלה כדין.

בנסיבות אלה, אני קובעת כי לא חל פעם בהליך המצדיק את ביטול ההחלטה מחמת הצדק.

יש לשקול, בנסיבות אלה, אם עומד המבקש בדרישות הנוספות המצדיקות את ביטול ההחלטה, קרי: הסיבה למחדל וסיכויי ההצלחה בהליך.

נפסק, לא אחת, כי השיקול השני עולה בחשיבותו על השיקול הראשון.

המבקש לא מסר כל סיבה להעדרותו מהדיון, מלבד אי קבלת ההזמנה, אך כפי שמובהר, ההזמנה לא נדרשה על ידו ולכן איני מוצאת הצדקה של ממש למחדלו. סבורני כי גם עליו הונח הנטל לברר את מצב הטיפול בהתנגדותו ולבדוק בבית המשפט את המועד שנקבע לדיון בה.